ליווי כתיבה – איך לכתוב ולערוך דיאלוג מרתק
איך לכתוב ולערוך עריכה ספרותית דיאלוגים אמינים מעוררי מתח. דיאלוג, בעברית דו־שיח הוא שיחה המתקיימת בין שתי דמויות לפחות ומעניקה לסצנה ממד טבעי ואובייקטיבי, ריאלי ודינאמי. כמו כן הדיאלוג הוא אמצעי חשוב לאפיון הדמויות, להבחנתן זו מזו ולחידוד היחסים ביניהן.
עריכה ספרותית של הדיאלוגים בכתב־היד שלך, עשויה להגביר את המהימנות של הדמויות, להביא את הקוראים להזדהות עימן וגם לקדם את העלילה. כדי לבדוק אם יצרת דמויות משכנעות, אפשר להיעזר בשירותיהם של עורך ספרותי, של עורכת ספרותית או של קוראי בטא.
אם החלטת לערוך בכוחות עצמך את הספר שכתבת, לפני מסירתו לידי עורך ספרותי או עורכת ספרותית מקצועית, אלה השאלות שכדאי לך לשאול את עצמך, כדי לדעת אם הדיאלוגים בכתב־היד שלך צריכים לעבור עריכה ספרותית:
· איך הדיאלוג משרת את הסצנה?
· איזה מידע חיוני הדיאלוג מספק לקוראים?
· איך הדיאלוג מקדם את העלילה?
· האם לכל דמות יש קול ברור?
· האם המילים שבחרת משקפות את הדמויות, את הלך רוחן, מחשבותיהן, תודעתן ועוד?
· האם חזרת שוב ושוב על פעלי דיבור, כגון ״אמר״, ״אמרה״, ״שאל״, ״ענתה״ וכו׳.
עריכה ספרותית – כתיבת דיאלוג
לרוב קל לכתוב דיאלוגים וכתיבתם היא החלק האהוב ביותר על כותבים.
באופן טבעי כולנו מנהלים דיאלוגים בחיי היום־יום. לכן נדמה לכותבים רבים שהם יכולים לכתוב דיאלוגים בקלות ובמהירות, מה עוד שלשון הדיבור היא לרוב במשלב לשוני נמוך יחסית. אולם מאפיינים אלה אינם הופכים את הדיאלוגים פשוטים יותר לכתיבה ולניסוח. למעשה לשון הדיבור של הדמויות השונות, מציבה בפני כותבים רבים אתגר לא פשוט – כל אחת מהדמויות השונות המאכלסות את הספר שלך צריכה ״לדבר״ בשפתה הייחודית. היא צריכה לבטא את אופיה, את עולמה ואת המבנה הנפשי שלה.
עריכה ספרותית: בין דיאלוגים בחיי היום־יום לדיאלוגים ספרותיים
בכל יום אנו מנהלים דיאלוגים עם בני-משפחה וחברים, שכנים ומכרים.
לעיתים קרובות אלה דיאלוגים שאיש מכם ומבני־השיח שלכם, לא ימצא בהם עניין מיוחד. מבחינה זו הדיאלוג הספרותי שונה מאוד מדיאלוגים אלו, עליו לעניין את הקוראים. אומנם הוא יכול להיכתב כדיאלוג שגרתי המתנהל בין שתי דמויות או יותר בסיפור שלך, אולם עשויים להיות לו תפקידים רבים ומגוונים, מאפיון הדמויות ועד קידום העלילה.
עריכה ספרותית: שלושה טיפים שיעזרו לך לכתוב דיאלוג טוב
הטיפים הבאים יעזרו לך להתגבר על האתגר ויאפשרו לך לכתוב דיאלוגים טובים או לחדד את הדיאלוגים שכבר כתבת, לערוך אותם עריכה ספרותית ולשפר אותם:
1. להעניק לכל דובר קול משלו, אופי ושפה.
2. להימנע מחזרות על הפעלים: ״אמר״, ״אמרה״ ובמקומן לאפיין את הלכי הרוח של הדמויות: ״צחק״, ״רטן״, ״לגלג״, ״נאנח״ ועוד. אפשר לאפיין כל אחד מהדמויות בתיאור גם מחוות גוף ייחודיות המשקפות את אופיין ואת הלך הרוח שהן שרויות בו.
3. לא למקם דיאלוגים בתחילת הסיפור, כדי שהקוראים ילמדו להכיר את הדמויות המקיימות את הדיאלוג ואת ההקשר העלילתי שהדיאלוג מתקיים בו.
עריכה ספרותית: דיאלוג ספרותי כתוב היטב
חלק קצר מדיאלוג ספרותי כתוב היטב הלקוח מהספר ״הנערה מהדואר״ מאת הסופר שטפן צווייג:
״אנתוני, אנחנו חייבים לדבר.״ היא מפטירה באפס נשימה.
״כן, מה העניין?״ הוא מורח מעט משחת שיער על המסרק כדי לפסוק את שיערו בדיוק גיאומטרי.
״בבקשה הפסק.״ סבלנותה כבר פוקעת. ״אנחנו חייבים לשקול הכול בשלווה. זה משהו מאוד לא נעים.״
הבעל העצלתני, המורגל זה מכבר במזגה הסוער של אשתו ואינו נוטה על פי רוב לצאת מגדרו לשמע הכרזות כאלה, עדיין אינו מסב אליה את פניו מן המראה. ״אני מקווה שזה לא חמור כל כך. לא מברק מדיקי או מאלוין, נכון?״
״לא, אבל הפסק להסתרק! אתה יכול להתלבש אחר כך.״
״נו?״ אנתוני מניח סופסוף את המסרק מידו ומתיישב בצייתנות בכורסה. ״מה העניין?״[1]
עריכה ספרותית: ההקשר העלילתי
דיאלוג טוב ממוקם בהקשר עלילתי מתאים. הדיאלוג שמנהלים קלייר ואנתוני מתקיים במלון מפואר בשוויץ. קליר ואנתוני הם דודיה העשירים של כריסטינה, צעירה אוסטרית ענייה שהם הזמינו לבלות עימם את חופשתם בשוויץ. למראה בגדיה הדלים של כריסטינה, קלייר קונה לה בגדים מפוארים חדשים. כריסטינה לבושה בבגדיה החדשים יוצרת קשרים חברתיים עם בני עשירים ומוצגת לכל כאחת מהם. אלא שהאמת על מצבה הכלכלי של כריסטינה מתגלה וגילוי זה עשוי לעורר שערורייה, לפחות מבחינתה של קלייר.
מתן קול ברור לדמויות
כוחו של דיאלוג טוב הוא ייצוג ריאליסטי של הדמויות הפועלות בספר שכתבת. ייצוג ריאליסטי של הדמויות תורם למהימנות שלהן ואף ליכולת של הקורא להזדהות עימן. כדי שהדבר יקרה יש צורך להעניק לכל דמות קול אישי המשקף את אישיותה. קולה האישי של הדמות יכול להתבטא לא רק במילים שהיא אומרת, אלא גם בתגובותיה הפיזיות, בתנועותיה, במעשיה ובהבעות הפנים שלה.
בדיאלוג שהבאתי כאן, קלייר הנרעשת וחסרת הסבלנות מבקשת למרבה האירוניה מאנתוני השלו: ״לשקול הכול בשלווה״. אומנם היא מפנה את דבריה לאנתוני, אך נראה שדבריה מתייחסים בעיקר למצבה הרגשי. קלייר הנרעשת מנסה להרגיע את עצמה ולא את אנתוני.
בניגוד לקלייר אנתוני אדיש למדי; בשעה שקלייר פורצת אל החדר, אנתוני מסתרק מול המראה. הוא רגיל למזגה הסוער של אשתו ואינו מתרשם ממנו. מבחינתו דבר אינו יכול להיות חמור באמת, אלא אם הוא נוגע לבניהם דיקי ומאלוין: ״אני מקווה שזה לא חמור כל כך. לא מברק מדיקי או מאלוין, נכון?״. אדישותו של אנתוני מוסרת לקוראים שתגובתה של קלייר למצב אינו פרופורציונלית.
עריכה ספרותית: שימוש במחוות
בדיאלוג המתנהל בין אנתוני לקלייר נעשה שימוש תכוף במחוות גוף ודיבור. מחוות אלה מגלות את אופיין ואת הלכי רוחן של הדמויות ומוסרות לנו מידע, לא רק על הדמויות, אלא גם על פתרון הבעיה – הגילוי שכריסטינה אינה בת־עשירים כפי שחשבו כל באי המלון.
קלייר – מפטירה באפס נשימה; סבלנותה כבר פוקעת.
אנתוני – מורח מעט משחת שיער;הבעל העצלתני, המורגל זה מכבר במזגה הסוער של אשתו ואינו נוטה על פי רוב לצאת מגדרו לשמע הכרזות כאלה, עדיין אינו מסב אליה את פניו מן המראה; אנתוני מניח סופסוף את המסרק מידו ומתיישב בצייתנות בכורסה.
תיאורים אלה מדגישים את אופיין השונה של הדמויות, את האינטראקציה ביניהם ואת האווירה ומקנים לסיטואציה המתוארת רושם ריאליסטי.
עריכה ספרותית: איזה מידע מוסרות הדמויות המשוחחות זו עם זו?
קלייר – החרדה הניכרת מפני שערורייה חברתית שהיא מביעה בדיאלוג, מתקשרת אל ההיסטוריה האישית שלה; שנים רבות קודם לכן, ניהלה רומן שערורייתי עם איש עסקים עשיר ובעקבותיו היגרה לאמריקה בתמורה לדמי שתיקה.
אנתוני – המגלה אדישות לסערת הנפש של אשתו, מעולם לא ניחש את מוצאו של ההון שהביאה עימה קלייר כשנשאה לו לפני שנים רבות. בזכות אותו הון הצליח אנתוני שהיה אז עמיל מכס זוטר להקים עסק עצמאי שהלך וגדל. עתה משבגרו ילדיו והשתלבו בעסקיו הוא מחליט לצאת עם אשתו לטיול נינוח באירופה.
ההיסטוריות השונות של קלייר ואנתוני: השוני העצום בין הלכי הרוח של שתי הדמויות המנהלות את הדיאלוג ומשתקף בקולותיהם השונים, נובע לא רק מאופיים השונה אלא גם מההיסטוריות השונות של קליר ושל אנתוני. אנתוני הוא אדם שמסלול חייו התנהל ומתנהל ללא שערוריות מיוחדות בניגוד למסלול חייה של קלייר.
הדיאלוג בין קליר לאנתוני מגלה לנו לא רק את אופיין של הדמויות, אלא גם רומז על פתרון הסיבוך.
קלייר ואנטוני יעזבו את המלון וכריסטינה תישלח בחזרה אל חייה הדלים והעגומים באוסטריה. כי קלייר מאוימת מהשערורייה החדשה ואנתוני הפאסיבי לא ינקוף אצבע למען הנערה המסכנה.
עריכה ספרותית: היכן למקם את הדיאלוגים?
כדי למצות את יתרונותיו הספרותיים של הדיאלוג, כדאי למקם את הדיאלוג אחרי שכבר הגדרת לקורא את אופיין של הדמויות המשתתפות בו ואת קולן.
כך ילמד הקורא להכיר את אופיין של הדמויות המנהלות את הדיאלוג ואת תפקידן. הוא יוכל לזהות בנקל ללא שימוש בתגי דיאלוג ועל פי תוכן הדברים הנאמרים את הדמות הדוברת. מכאן עולה חשיבותו של מתן קול ברור לדמויות.
עריכה ספרותית של הדיאלוגים – עצה לסיום
הדרך הטובה ביותר לערוך עריכה ספרותית את הדיאלוגים בספר שכתבת ולהעניק לדמויות בספר קול ייחודי ומחוות גוף ודיבור שיהלמו את אופיין, היא לדמיין אותן. כדאי לדמיין אותן פועלות בהקשרים שונים וסיטואציות שונות – במקום העבודה ובבית, בבילוי עם חברים ובאירועים משפחתיים, במכולת, בחנות למכשירי כתיבה וכו׳. מדברות עם נותני שירות, פקידים ועוד. אם הדמויות בספר שלך מבוססות על אנשים מוכרים ממציאות חייך, יהיה לך קל יותר לדמיין את פעולותיהן את טון הדיבור ואת תנועות הגוף שלהן.
בהצלחה!
[1]שטפן צוויג, הנערה מהדואר, תרגום טלי קונס (מושב בן-שמן: מודן הוצאה לאור, 2013), 125.