בטקסטים ספרותיים מובלעת הבטחה מתמשכת לקורא, שהוא עתיד להבין את היצירה במלואה. הסופרים כמו פונים לקורא ורומזים לו: הטוב ביותר עדיין לפניך, אל תפסיק לקרוא עכשיו. וכך מרתקים את הקורא אל עלילת הספר שכתבו אל דמויותיו, מעוררים את סקרנותו ויוצרים מתח. מטרתה של עריכה ספרותית קפדנית, לארגן את העלילה.
הקורא ירצה לדעת: איך תתפתח העלילה?
מה יעשו הדמויות?
האם הגיבור יגשים את משאלותיו?
מה הסיבה לפעולותיו?
מדוע פעל כך ולא אחרת?
אילו אירועים עיצבו את אופיו?
הקורא לא יניח מידו את הספר, עד שיקבל תשובות לשאלות אלה.
איך יוצרים מתח בתהליך עריכה ספרותית?
איך מסקרנים את הקוראים? איך יוצרים מתח? בתהליך עריכה ספרותית אני מקפידה לארגן את העלילה כך שתהליך ההבנה של הקוראים יהיה איטי ומותח. הקוראים יתהו מן ההתחלה, על גורלן של הדמויות שלך, בהן הדובר, על פעולותיה ומנהגיה של הגיבורה המשכנעת שבראת, עברה, עתידה, האם תצליח למלא את משימותיה, האם תשיג את מבוקשה? איך תסתיים העלילה ועוד. בקצרה, כדי לסקרן את הקוראים יש לי ליצור פערי מידע.
עריכה ספרותית: פערי מידע
בכל טקסט ספרותי קיימים פערי מידע. הסיבה להם - הפרטים והתיאורים שהטקסט הספרותי מספק לעולם אינם ממצים את תמונת העולם שהוא מתאר, בשלמותה. במילים אחרות, ככל שיתוארו הדמויות, סביבות החיים שלהן ונסיבות חייהן, תמיד עשויות להתעורר שאלות נוספות, תמיד יווצרו פערים.
על הקוראים למלא את הפערים והם עושים זאת בלי לשים לב, אוטומטית. פערי מידע יכולים להיות טריוויאלים ביותר, או פערים שאינם דורשים מילוי, כמו אפיון מלא של דמויות המופיעות ברקע העלילה, דמויות שוליות. אולם יש פערי מידע כה מכריעים ומרכזיים בסיפור, שהם הופכים ציר בתהליך הקריאה עצמו.
פער מידע עשוי להיות זמני או קבוע, אולם בלי קשר למרכזיותו. פער זמני יתמלא בנקודה מסוימת בסיפור, למשל, בספורי מתח. פער קבוע הוא פער שנשאר פתוח גם בתום הקריאה. ההבחנה בין פערים זמניים לקבועים יכולה להיעשות רק בתום קריאה. בתהליך הקריאה עצמו הקורא אינו יכול לדעת אם פער הוא זמני או קבוע.
עריכה ספרותית: פער קבוע
דוגמה לפער מידע קבוע שהופך ציר מרכזי בעלילה: היעלמותה של לילה בסדרת הרומנים ״החברה הגאונה״. הספר הראשון נפתח בשיחת טלפון שמקבלת הדוברת מבנה של לילה, חברתה של הדוברת מילדות. הדוברת משחזרת בחמישה רומנים את יחסיה עם לילה, חברתה, שידעו עליות ומורדות, אבל גם בסוף הרומן החמישי איננו יודעים לאן נעלמה לילה.
עריכה ספרותית: פער זמני
פער זמני נוצר על ידי השהייה. כלומר, כאשר המידע לא נמסר במקומו הנכון בטקסט, אלא נדחה לשלב מאוחר יותר. ההשהייה יכולה ליצור מתח בהתאם לזמן שאליו שייך המידע הדחוי: מתח המכוון לעתיד, נוצר כשאיננו יודעים מה יעלה בגורלו של הגיבור. מתח המכוון לעבר נוצר כאשר איננו יודעים מה מניע את הגיבור לפעול כפי שהוא פועל.
עריכה ספרותית: יצירת מתח המכוון לעתיד
יצירת מתח המכוון לעתיד נעשית בהחייאה חוזרת ונשנית של השאלה: ״מה עומד לקרות?״ תופעה זו אינה חייבת לעוות את סדר הזמנים: האירועים יכולים להיות מסודרים בסדר כרונולוגי – עבר, הווה, עתיד. אולם אופי האירועים צריך לעורר ציפיות חזקות להמשך העלילה ולשלב אי־ודאות לגבי הבאות, טיבו של רצף האירועים המרכיבים אותה.
על העיוורון/ז׳וז׳ה סאראמאגו
״על העיוורון״ מאת ז׳וזה סאראמאגו מדגים היטב מתח המכוון לעתיד. עלילתו מתארת מגפת עיוורון לבן מסתורית ומדבקת, התוקפת את תושבי המדינה. השלטונות מבודדים את העיוורים בבית־משוגעים ישן.
רק אישה אחת מחוסנת מפני המגיפה ומעמידה פני עיוורת - אשת הרופא. סראמאגו מתאר באופן כרונולוגי את התפשטות המגיפה, את אירועיה, את מתיה ואת שרידותם של החולים. לאורכה של העלילה לצד אי־הוודאות באשר לגורלם של החולים, ישנם סימנים המעוררים תקווה ומעוררים ציפיות להמשך העלילה.
עריכה ספרותית: יצירת מתח המכוון לעבר
השהייה המכוונת לעבר מתבטאת בהחייאה חוזרת שאלות, כגון ״מה קרה?״, ״מדוע? הבנתו של הקורא את האירועים המסופרים ברצף העלילה, נחסמת בעקבות השמטה של מידע על העבר או ההווה של הדמות. המידע החסר יימסר לקורא רק בסוף הספר, רק אז ישלים הקורא את התמונה כולה.
נובלת שחמט/סטפן צוויג
״נובלת שחמט״ מאת סטפן צוויג היא דוגמה טובה למתח המכוון לעבר. על ספינת הקיטור הגדולה, שהפליגה בחצות מניו יורק לבואנוס איירס, מופיע אמן שחמט מסתורי המביס אלוף העולם בשחמט.
הנובלה כתובה בגןף ראשון והדובר מעלה כמה תהיות היוצרות מתח המכוון לעבר:
מי היה האלמוני הזה? האם יד המקרה הביאה לכאן גאון שחמט שטרם התגלה? או שאמן שחמט נודע הסתיר מפנינו מסיבה לא נודעת את שמו?
צוויג, ש. (2021). נובלת שחמט (ה. קין מתרגם). תשע נשמות ספרים