טקסט טוב יכול לעניין אותך, לרגש אותך, לגרום לך לחשוב או לפעול. מצד שני, טקסט ארוך ומסורבל יכול להשיג את ההפך הגמור. ועדיין, האויבים העיקריים של כל טקסט הם: טעויות דקדוק, שגיאות הקלדה ואיות שגוי. אלה יכולים לגרום לקורא לחשוב שהכותב מרושל, לא מקצועי או ״רק״ לא ברור.
לבד מתיקון טעויות דקדוק ואיות ושמירה על כללי הלשון והתחביר שקבעה האקדמיה ללשון, עריכה לשונית טובה שומרת על רוח הדברים. היא נעשית בשיתוף פעולה עם הכותב ובהקשבה לקולו.
לכימיה בין כותב לבין עורך לשוני או עורכת לשונית יש חשיבות רבה. כמובן, כדאי מאוד להיעזר בשירותיהם של עורך לשוני או עורך לשונית עם המלצות.
עריכה ברמות שונות
עריכה לשונית נעשית ברמות שונות בהתאם למצבו של הטקסט הגולמי וכן לאופיו של קהל היעד – חשוב להתאים את הלשון לקוראים. עריכה לשונית למאמר אקדמי שונה מעריכה לשונית למאמר העתיד להתפרסם בכתב-עת פופולרי ושונה במידה רבה מעריכת ספרים – עריכה לשונית של ספר ילדים או עריכה לשונית של רומן. עם זאת, עריכה לשונית הופכת כל טקסט בהיר יותר, חד, ממוקד וכמובן, חף מטעויות.
סוגי עריכה
עריכה לשונית שונה מעריכה ספרותית. עריכה ספרותית בוחנת את השפה כחומר גלם אומנותי, המוסר חוויות ייחודיות והלכי רוח בלתי שגרתיים, שהשפה התקנית הרגילה אינה מוסרת.
עריכה לשונית עוסקת בשפה כאמצעי תקשורת, היא עורכת את התוכן עריכה לוגית ומעבירה בדייקנות ובבהירות את המסר של הכותבים. עוד על עריכת ספרות ועל השוני בינה לבין עריכה לשונית אפשר לקרוא בקישור: עריכת ספרים: עריכה ספרותית, עריכה לשונית ובלשנות.
הגהה
-
תיקון שגיאות כתיב, הקלדה ושיבושי לשון.
-
האחדת כתיב של מילים וניבים שיש להם יותר מצורה תקנית אחת.
-
פיסוק הטקסט על-פי כללי הלשון והתחביר של האקדמיה ללשון עברית.
טקסטים הזקוקים להגהה בלבד הם טקסטים שתוכנם לכיד ולשונם בהירה וכותביהם מיומנים במלאכת הכתיבה.
עריכה לשונית
-
האחדת המשלב הלשוני או הגבהתו.
-
העשרת אוצר המילים בטקסט ומניעת חזרות מיותרות.
-
ניסוח בהיר של משפטים ארוכים מעורפלים ומסורבלים.
גם טקסטים בנויים היטב עוברים עריכה לשונית. עריכה לשונית מלטשת את הלשון ואת התחביר. לעיתים סדר המילים במשפט אינו הגיוני ולעיתים המשפט משתמע לשני פנים. עריכה לשונית מקפידה על כתיבה במשלב לשוני מתאים לרוח הטקסט והולם את מטרותיו.
עריכת תוכן
-
שכתוב משפטים – ניסוחם בשפה בהירה קולחת.
-
מתן הערות מפורטות ובונות לתיקון התוכן ולשיפורו.
-
ארגון מבנה הטקסט וחלוקתו לפסקאות, לסעיפים ולפרקים.
-
הקפדה על עקיבות רעיונית – איתור חזרות, סתירות, פערי מידע ועוד.
עריכת תוכן נעשית כשמבנה הטקסט אינו קוהרנטי. לרוב מדובר בטקסטים ארוכים, כגון מאמרים ועבודות אקדמיות. בכתיבה אקדמית יש להקפיד הקפדה יתרה על מבנה הטקסט ועל ארגונו, על ניסוח תקני ועל שפה בהירה.
-
קרא על כתיבת תוכן בקישור: תוכן דיגיטלי אפקטיבי
עוד בנושא עריכה לשונית:
-
עריכה לשונית – סדר נושא ונשוא במשפט
-
עריכה לשונית – עורכת לשונית או עורכת לשון
?מי נעזרים בשירותי עריכה לשונית
שירותי עריכה לשונית ניתנים ברמות שונות ולאנשים שונים: אנשי אקדמיה, דוקטורים ופרופסורים, סטודנטים, אומנים, בעלי עסקים, ארגונים וחברות גדולות.
עריכה לשונית, עריכה ספרותית ועריכת תוכן ניתנות לכותבות ולכותבים בתחומים מגוונים:
-
כותבים וכותבות ששפת אימם אינה עברית: עריכה לשונית של החיבור, העבודה או המאמר שכתבו, תתקן טעויות כתיב, ניסוח ותחביר.
-
סטודנטים וסטודנטיות שרוצים להשיג ציונים גבוהים: עריכה לשונית, עריכת תוכן ועריכה אקדמית, יתקנו טעויות וישפרו את הניסוח. הן יחדדו את הרעיונות המובעים בעבודה ויביאו מראי מקום מדויקים.
-
מורים ומרצים: עריכת תוכן מארגנת את חומרי הלימוד ומסדרת אותם בקטגוריות שונות.
-
עריכה ספרותית, כמו עריכה לשונית, משרתת כותבים וכותבות, שרוצים להוציא לאור מפרי עטם: מאמרים, סיפורים, ספרים ועוד.
-
אָמנים ואָמניות שרוצים לפרסם הצהרת אָמן: עריכה לשונית מונעת שגיאות כתיב וטעויות הקלדה, עריכת תוכן מקפידה על המבנה הנכון והמקובל של הצהרת אָמן ומציגה את הייחודיות של היוצר.
-
בעלי עסקים שהעלו אתר לרשת זקוקים לתוכן אפקטיבי רהוט מנצח. כתיבת תוכן דיגיטלי מוקפד ואיכותי כוללת עריכה לשונית המאתרת שגיאות כתיב ומתקנת אותן, משפרת את הפיסוק ומקפידה על טקסט בהיר הנקרא בעניין רב.
-
ארגונים שרוצים לנסח מאמרי עמדה בשפה בהירה, נעזרים בשירותי עריכה לשונית.
עריכה לשונית מסייעת לכותבים למקד את הכתוב, לשפר את כתב-היד ולחדד את מסריו.
תיקוני לשון לדוגמה
שנוי במחלוקת
״שלוש שנות מאסר לבלוגר ישראלי שביקר באזור שנוי במחלוקת״ (Ynet).
מה שלא משננים אותו – אינו יכול להיות שנוי במחלוקת, בוודאי לא אזור.
תיקון: שלוש שנות מאסר לבלוגר ישראלי שביקר באזור מריבה.
איים על
״כביש עוקף הבולענים בעין גדי מאיים על ריכוז היעלים הגדול בעולם״ (רשות הטבע והגנים).
כביש עלול לסכן, אבל לא לאיים. רק אדם מאיים, מפחיד בדיבורים ובאזהרות.
תיקון: כביש עוקף הבולענים בעין גדי מסכן את ריכוז היעלים הגדול בעולם.
מרצונו ״הטוב״, ״החופשי״
אדם עושה מרצונו או שלא מרצונו. אין צורך להוסיף ״הטוב״ ולא ״החופשי״.
לאור
מילה שיש לה משמעות חיובית, אבל פעמים רבות משתמשים בה לתיאור אירועים שליליים.
לדוגמה: לאור האסון – עיריות מבטלות את תהלוכות ל"ג בעומר. (כיפה)
בתיאור אירועים שליליים כגון אלה, יש להחליף את המילה ׳לאור׳ במילים אחרות, כמו נוכח או לנוכח, לדוגמה: לנוכח האסון – עיריות מבטלות את תהלוכות ל״ג בעומר.
המלצות
