עריכה ספרותית – לעצב פתיחה מעניינת לספר שכתבת

חשוב מאוד לעצב פתיחה מעניינת משכנעת לספר שכתבת. קוראים רבים מחליטים לרכוש ספר על־פי הפתיחה. הם קוראים את השורות הראשונות ומחליטים אם להמשיך לקרוא את הספר או להחזיר אותו אל המדף תוך כמה שניות. לכן כדאי להקדיש תשומת לב מיוחדת אל הפתיחה. ואף רצוי לחזור אליה אחרי שסיימת לכתוב את הרומן שלך, בשלב העריכה. ואין זה משנה אם החלטת לערוך בכוחות עצמך את הספר שכתבת ואם החלטת למסור את כתב־היד שלך לידיה של עורכת ספרותית, כדי שתערוך אותו עריכה ספרותית מקצועית, עריכה לשונית והגהה. תהליך עריכה ספרותית כולל ארבעה שלבים: לקטורה, עריכה ספרותית, עריכה לשונית והגהה.

עריכה ספרותית: שלושה מאפיינים חשובים לפתיחה מעניינת

3 מאפיינים חשובים לפתיחה מעניינת

1. עריכה ספרותית שואלת: מי, מה, איפה ומתי התרחשה העלילה

הקורא שלך צריך לדעת כבר מן ההתחלה: מי הדמות הראשית, מה הקונפליקט המרכזי, איפה הוא התרחש ומתי. מצד שני, כדאי מאוד לרמוז על הפרטים האלה בעדינות ולא למסור אותם בבת אחת, כדי ליצור עניין ולא להעמיס פרטים רבים על הקורא כבר מן ההתחלה. פעמים רבות כותבים מתקשים למסור את הפרטים ההכרחיים, משום שהם מעורבים מדי ביצירה שכתבו. במקרה כזה כדאי לפנות לשירותיה של עורכת ספרותית מנוסה.

2. עריכה ספרותית מתמקדת בטון הכללי של היצירה

שורות הפתיחה הן הזמנה לעולם המיוצג בסיפור ולכן עליהן להיות מנוסחות בטון שבו נכתבה היצירה כולה. לרוב הטון המכתיב את היצירה כולה, הוא הדובר, הקול המוביל את הקוראים. בין שהדובר שלך הוא מספר דמות ובין שהוא מספר חיצוני לעלילה, נסה לאפיין את אופן הדיבור לו בהתאם לאופן שבו עיצבת אותו. האם הוא משתמש בטון לבבי או קשוח; ילדותי או בוגר.

3. עריכה ספרותית מקפידה על משפט פתיחה מפתיע

המאפיין החשוב ביותר לפתיחת רומן או נובלה הוא שורת הפתיחה. שורת הפתיחה צריכה להעביר את הלך הרוח השורה על הרומן או על הנובלה שכתבת.

משפטי פתיחה מרשימים

לפניכם כמה רעיונות לעיצוב משפטי פתיחה מרתקים לספר שכתבתם. בחנו אותם ביסודיות, חישבו על עלילת הספר שלכם, על קצב התפתחותה, על הדמויות, על המספר או המספרים ובחרו פתיחה מתאימה שתרתק את הקוראים שלכם.

משפט פתיחה מפתיע

עריכה ספרותית: פתיחה בלתי צפויה

דוגמה למשפט כזה – משפט הפתיחה לנובלה 1984 מאת ג׳ורג׳ אורוול:

היה יום אפריל צלול וקר, והשעונים צלצלו שלוש־עשרה.

משפט הפתיחה הוא משפט קצר המוסר פרט יום־יומי מפתיע, החורג לחלוטין מן המציאות המוכרת לנו. בעזרתו, אורוול מכניס אותנו לדיסטופיה שבה מתרחשת עלילת הרומן. במרכזה עומד גיבור יוצא דופן, וינסטון סמית, העובד פקיד ב״מיניסטריון האמת״ ב״אוקיאניה״ שבה האזרחים חיים תחת עינו הפקוחה של ״האח הגדול״.

עריכה ספרותית: לפתוח בתמונה

אפשר לפתוח את הרומן או את הנובלה בתמונה משכנעת שתכניס מייד את הקוראים לעולם המיוצג בספר שכתבת. כדי ליצור תמונה כזאת, יש להתמקד בפרט חושי כבר מן ההתחלה – מראה, צליל, טעם, מגע, ריח. דוגמה לפתיחה כזו אפשר למצוא בספר על העיוורון מאת הסופר ז׳וז׳ה סארמאגו:

לפתוח בתמונה

האור הצהוב נדלק. שתיים מן המכוניות הראשונות האיצו לפני שהופיע האור האדום. במעבר החצייה צץ הציור של האיש הירוק. האנשים שחיכו התחילו לחצות את הכביש, ודרכו על הפסים הלבנים המשורטטים על מעטה האספלט השחור, ואף שאין דבר פחות דומה מזה לזברה, כך מכונה כאן המעבר.

שימו לב לצבעי תמונת רחוב שכיחה שסארמאגו צייר: אדום, שחור, לבן, ירוק. אנו מדמיינים אותה בקלות ויכולים להזדהות עם העולם המיוצג ברומן. המשכו המפתיע – העיוורון שתקף את המדינה, והמציאות הבלתי אפשרית שהוא יוצר יתגלו לנו בהדרגה.

עריכה ספרותית: לפתוח בפעולה

נובלות ורומנים הנפתחים בתיאור פעולה, מושכים ביעילות את תשומת ליבם של הקוראים. פתיחה בפעולה, גם בפעולה מתמשכת, יוצרת מתח. דוגמה טובה לכך היא פתיחת הספר לבד בברלין מאת הנס פלאדה:

הדוורית אווה קלוגה עולה בצעדים איטיים במדרגות

פרק 1 – הדואר מביא חדשות רעות

הדוורית אווה קלוגה עולה בצעדים איטיים במדרגות בבית מספר 55 ביבלונסקי שטראסה. תנועותיה איטיות כל כך לא רק מפני שחלוקת הדואר הזאת מעייפת אותה, אלא גם משום שבתיק שלה טמון אחד מאותם מכתבים שהיא שונאת למסור לנמענים. ועכשיו, ממש בעוד רגע, היא חייבת למסור אותו למשפחת קוונגל המתגוררת שתי קומות למעלה.

אין אנו יודעים מה טיבו של המכתב שהדוורית נושאת, מה כתוב בו ומי היא משפחת קוונגל, שאליה הוא ממוען, וכיצד היא תגיב. אבל אנחנו עוקבים אחרי הדוורית בסקרנות ולומדים להכיר דרך דיירי הבית מספר 55 ביבלונסקי שטראסה, שהיא מחלקת להם מכתבים, על מציאות החיים בברלין בתקופת מלחמת העולם השנייה ועל הלוך הרוח השורה על האזרחים.

עריכה ספרותית: לפתוח בשאלה

אפשר לפתוח את הספר שכתבת בשאלה, שרק הקריאה בספר תוכל לענות עליה. השאלה לא חייבת להיות גלויה, היא יכולה להיות שאלה פואטית או מופשטת. דוגמה לרומן שנפתח בשאלה, הוא הרומן הראשון בסדרת הרומנים הנפוליטניים של אלנה פרנטה: החברה הגאונה:

לפתוח את הספר בשאלה

הבוקר טילפן אלי רינו, חשבתי שהוא שוב רוצה כסף והתכוננתי לסרב לו. אלא שהוא טילפן מסיבה אחרת: לא מוצאים את אמא שלו.

השאלה כאן היא לא רק לאן נעלמה אימו של רינו, אלא מדוע נעלמה ובאילו נסיבות. מדוע פונה רינו אל המספרת? עלילות הרומן החברה הגאונה והרומנים הבאים בסדרה, יענו על השאלות דרך דמותה המתעתעת של לילה, חברתה מילדות של הדוברת.

NIRITEXT | עריכה ספרותית, עריכה לשונית והגהה