על חייה ומותה של רג׳ינה מנסורה מאת דן בניה סרי
דן בניה סרי נולד ב-1935 למשפחה תימנית בירושלים והחל את דרכו כסופר בגיל 45. בספריו הרבים הוא מתאר את מציאות החיים המזרחית בתחילת המאה העשרים בשכונת נחלאות בירושלים, והוא עושה זאת בלשון עשירה וססגונית השואבת את השראתה מן המקורות היהודיים. דמויות המזרחים ביצירותיו הן דמויות גרוטסקיות המורדות בנורמות הייצוג האוריינטליסטיות, השכיחות כל כך בספרות הישראלית הקאנונית. הוא מתאר את הווית החיים המזרחית בהומור רב, על עליבותה ועל תחכומה, ואינו מבקש להניח את דעתו של איש. על יצירותיו הרבות זכה סרי בפרסים רבים, ביניהם פרס ברנר (2009) ופרס ביאליק (2014). ב-2016 הוענק לו תואר ד״ר לפילוסופיה לאות כבוד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. ב-1989 עובד הסיפור אלף נשותיו של נפתלי סימן-טוב, מתוך קובץ הסיפורים ציפורי צל, לסרט בבימויה של מיכל בת אדם.
בסיפור חייה ומותה של רג׳ינה מנסורה – שגם הוא פורסם בקובץ ציפורי צל – מנסים הרופאים לפצח את חידת חייה-מותה של רגינה מנסורה הדוממת, שרק אצבעה זעה, אך לשווא. עולמה נותר חתום בפניהם. לצדה ניצביםבעלה, רחמים, שני בניהם ובתם לונה, העתידה להינשא לנפתלי התימני למגינת ליבו של אביה. רחמים בז לרופאים האשכנזיים, כשאר בני השכונה, אך בסתר ליבו הוא נושא אליהם את עיניו, בתקווהנואשת ובחרדה כאביו לפניו, שהציץ ונפגע.
בחלוף הימים נחשבת רג׳ינה פלא רפואי, עניין מדעי ממדרגה ראשונה; ביתה של משפחת מנסורה הופך אבן שואבת לרופאים ולחוקרים מהארץ ומרחבי העולם. כולם צופים ברג׳ינה הזוקפת אצבעה למולם, אף שד״ר שירמן קבע לא מכבר את מותה. בין הבאים סובב רחמים, כשקופת צדקה בידו, ולונה מגישה להם תקרובת, מטפלת בהוריה ומהרהרת בינה לבינה בחתנה המיועד. כול יודעים: אם תוכרז רג׳ינה מתה – לא תוכל להינשא לנפתלי השנה.
לכן, כאשר נחפז ד״ר שירמן לחרוץ את משפטו על רג׳ינה מנסורה, עומדת רג׳ינה במרייה. היא מתרה באצבעה בבעלה, ברופאים ובחו, עד שרחמים מקבל את נפתלי התחמני כחתנו ובקופת הצדקה נאסף הכסף לחתונתם של לונה ונפתלי. רק לאחר החופה תרפה רג׳ינה את אצבעה, ולאחר שתובא לקבורה, היא תשוב לאלמוניותה. בהדרגה יישכח שמה מן הלב וכשתהרה לונה, יחדלו להזכירו ברבים.
צארום, נירית. ״החיפזון מהשטן.״ הכיוון מזרח, 33, סתיו תשע״ט, עמ׳ 88.
עריכה ספרותית
נירית צארום – כותבת ועורכת
niritext.com
