עריכה ספרותית – סיפור קצר ומילים אחדות על מאפייניו של הסיפור הקצר.
הנסיעה לעיר העתיקה פרגמון הייתה ארוכה והרעב הציק לה. שלפה כריכים עטופים נייר פרגמנט אכלה אותם והשפילה את עיניה, על ברכיה נח ספר של פרגה. הרכבת דהרה, הרבה שדות פרגים נמלטו מחלונה. כל כך רצתה שאנשים יפרגנו לה והיה על מה, בסוף נרגעה – כשחזרה לביתה, קראה לכלב שלה פראג'.
כתיבה ספרותית
אורכה של יצירת ספרות אינו מוגדר לפי מספר עמודים או פסקאות. סיפור קצר יכול להיות גם בן פסקה אחת. התיאורים בסיפור הקצר לרוב כתובים בלשון חסכנית ועם זאת כל תיאור הוא משמעותי. כמו כן בסיפור הקצר פועלות דמויות מעטות ושטוחות, לעיתים נוכחת בו רק דמות אחת.
דמות שטוחה – דמות שטוחה היא דמות שיש לה מאפיין מרכזי אחד - דמות חד-ממדית. דמויות שטוחות יכולות להימצא גם בנובלות וברומנים. ביצירות ארוכות תפקידה של הדמות השטוחה הוא להאיר את הדמות הראשית שהיא דמות עגולה.
דמות עגולה – דמות עגולה היא דמות מורכבת, שיש לה מאפיינים רבים ולעיתים קרובות מאפיינים סותרים. מבחינה זו דמות עגולה היא דמות רב-ממדית. ביצירות ספרות ארוכות הדמות הראשית היא דמות עגולה העוברת שינוי במהלך העלילה.
מוטיב מנחה – לסיפור קצר חשוב שיהיה מוטיב מנחה (leitmotiv) - מוטיב מנחה הוא מוטיב מרכזי המאגד סביבו את שאר המוטיבים בסיפור.
פואנטה (נקודת חוד) – סוף מפתיע. סיפור פואנטה הוא סיפור שסופו מפתיע אם כי לאורך העלילה שזורים רמזים לסוף המפתיע. בקריאה ראשונה נוטים הקוראים לא לתת את דעתם על רמזים אלה, ומגלים אותם רק בקריאה שנייה של הסיפור.
סיפור קצר על פרגון
המוטיב המנחה בסיפור קצר על פרגון הוא על צליל המילה "פרגון" ועל המילים והשמות שמצלולן (הצלילים שלהן) דומה, כגון ׳פרגמון׳, ׳פרגמנט׳, ׳פרגה׳, ׳פרגים׳ ועוד. החזרה הצלילית מעקרת את המילה ״פרגון״ ממשמעותה' מן התוכן שלה. וכך הופך הפירגון חסר משמעות.
הגיבורה, הדמות הראשית והיחידה בסיפור, רוצה מאוד שאנשים יפרגנו לה: ״כל כך רצתה שאנשים יפרגנו לה״, אולם בסופו של דבר מבינה שפרגון הוא דבר חיצוני ונטול חשיבות, כמו תמונה שאינה מייצגת בהכרח את המצולם, או מציגה אותו כשהוא אינו במיטבו – פוטו פראג׳. לכן, כשהיא חוזרת מהטיול הארוך שלה לעיר העתיקה פרגמון, היא קוראת לכלב שלה פראג׳. כלומר הפרגון שהיא כל כך רצתה בו מקבל הגחכה, הגיבורה מגחיכה את הרצון בפרגון - אין לה צורך בפרגון, קיומו או היעדרו אינם משנים לה וזוהי הפואנטה (נקודת חוד) של הסיפור.
נירית צארום – כותבת ועורכת
niritext.com
