פייסבוק VÉRITÉ – אמת בפייסבוק

עודכן ב: 8 אוג 2019

בקיץ 1960 יצאו ג׳ין רוש ואדגר מורין עם מיקרופון ומצלמה אל הרחוב הפריזאי כדי לעשות סרט ללא שחקנים וללא תסריט. הם לא רצו לתעד מה קורה כשהמצלמה לא נמצאת, אלא מה קורה כשהמצלמה נמצאת. כדי לבדוק אם אפשר לתעד שיחה טבעית בנוכחות מצלמה, הם פנו לאנשים שעברו ברחוב ושאלו כל אחד מהם: ״אתה מאושר״? היו נשאלים שהדפו את השאלה, אחרים עצרו כדי לחשוב והיו שהגיבו בהתפרצות רגשית, עד כדי דמעות. רוש ומורין הציגו את הניסוי הזה כמעין אנתרופולוגיה ביתית, תיעוד אנתרופולוגי של ״שבט מוזר שחי בפריז״. בשונה מדוקומנטריסטים שניסו לצמצם את נוכחותם למינימום, כדי לתעד את המציאות כמו שהיא, רוש ומורין השתתפו גם הם בסרט ופיתחו פרוצדורה ששירתה כמעין זרז פסיכולוגי, שאפשר לאנשים לדבר על דברים שהם לא יכלו לדבר עליהם קודם לכן. לבסוף הוזמנו המרואיינים לראות את הצילומים בחדר ההקרנה ולדון בהם. הדיון צולם, הוקלט וצורף אל הראיונות והכול נערך לסרט: ׳כרוניקה של קיץ׳ (1961), סרט דוקומנטרי ראשון בסגנון ה׳סינמה וריטה׳, ׳קולנוע אמת׳ (שם בהשראת הקולנוע הדוקומנטרי הישיר הרוסי שפיתח ורטוב: ׳סינמה פרבדה׳).


ה׳וריטה׳ הדגים פרדוקס – דווקא תנאים מלאכותיים, דיבור אל מיקרופון מול המצלמה, חושפים אמת סמויה מתחת לפני השטח. התגובות העזות יוצאות הדופן של האנשים השונים שדיברו מול המצלמה, התייחסו למצב הכלכלי והחברתי הקשה, ששרר באותה עת בצרפת בעקבות מלחמת אלג׳יר. הם ביטאו אותו מנקודת מבט סובייקטיבית. רוש ומורין לא היו רק קולנוענים, רוש היה אנתרופולוג ומורין סוציולוג ולכן העריכו אחרת את התגובות הרגשיות הסובייקטיביות, שנתפסו באותה עת בקולנוע הדוקומנטרי כמו לכלוך ולא כעובדה אנושית מהותית, ראויה לתיעוד.


בין הפייסבוק ל׳וריטה׳ יש קווים משיקים רבים, שמתבטאים בפוסטים שמעלים אנשים. גם הפייסבוק חושף אמת סמויה. אפשר להשוות את המצלמה ואת המיקרופון למסך המחשב או הסמרטפון. כמו ב׳כרוניקה של קיץ׳, כל החברים בפייסבוק נשאלים אותה שאלה: ״על מה את.ה חושב.ת?״ השאלה היא טריגר; רוב הזמן אנחנו לא מודעים לכך שאנחנו חושבים או לפחות לא מנסחים את הדברים שחולפים לנו בראש בשעות היום כמחשבה. השאלה ״על מה את.ה חושב.ת?״ מבנה אותם כמחשבה ולא סתם מחשבה, אלא כזאת שמנוסחת בשפה ויכולה לעבור להרבה מאוד אנשים. יש אנשים שמשתמשים בהגדרות פרטיות נוקשות, אבל הם מעטים. רוב הפוסטים מקבלים פרסום ציבורי, דבר שמשפיע על ניסוח הפוסט בכל מיני דרכים, לפעמים השפעה ממתנת ולפעמים השפעה מחדדת. באופן אישי אני חושבת שלא חשוב מה תכתבו, המידע יאבד בשטף הדברים שנכתבים בפייסבוק כל דקה. המידע האישי שנמצא בפייסבוק הוא אין-סופי, קשה מאוד לארגן אותו ולהכיל אותו. וזה גם בעייתי מאוד לגזור ממנו מסקנות לגבי העולם החוץ וירטואלי, מסיבות שאתייחס אליהן בהמשך. באופן אישי אני חושבת, שככל שאנשים מפרסמים יותר פוסטים בפייסבוק, אפשר לדעת עליהם פחות. ועדיין הפייסבוק, בדומה ל׳וריטה׳, חושף אמת סמויה, אמת נסתרת מהעין בחיים הלא וירטואליים, ״הממשיים״.


בשונה מהחיים הלא וירטואליים הפייסבוק מאפשר להגיע כמעט לכל אחד, לכתוב לו ולהגיב לו מיידית. זאת ועוד התקשורת בין החברים בפייסבוק מתבצעת באותם תנאים בדיוק – מול מסך הפייסבוק, לכל אחד מהחברים יש פרופיל המאורגן באותה צורה, תמונת רקע, תמונה אישית, ציר זמן, אודות וכו׳. השוויון הזה שמתקיים רק במציאות הווירטואלית, מבטל מחסומים שקיימים בעולם ה״אמיתי״. שם, אנחנו נמצאים במקומות שונים ממלאים תפקידים אחרים, רחוקים זה מזה. מבחינה זו קשרים שנוצרים בפייסבוק הם קשרים שנוצרים בתנאי מעבדה, במרחב מלאכותי. כך שלעיתים קרובות קשה לדמיין את הקשרים שנוצרו בו בין אנשים, נרקמים מחוצה לו. אבל בדומה ל׳וריטה׳, המלאכותיות של המרחב הווירטואלי מעלה על פני השטח אמת מסוג מסוים. זוהי אמת סמויה מסוג אחר, מעין חלום פרוידיאני שבו מוסרים העכבות והמחסומים – אנו יכולים להיות בו מה שאנו רוצים ועם מי שאנו רוצים, משוחררים. זוהי גם אמת חתרנית, משום שהיא מצביעה על הפיקטיביות של ההבניות החברתיות: גיל, מעמד, עיסוק, תפיסה פוליטית ועוד. במונחים לקאניאנים התקשורת בפייסבוק קרובה יותר אל הממשי מאשר אל הממד הסימבולי והיא אינה חורבן של הממשי, היא חורבן של הסימבולי.



2 צפיות
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • Google+ Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • LinkedIn Social Icon

| יצירת קשר: nirit310@gmail.com  | טל׳: 055-8822-045

niritext | עריכה לשונית | כתיבת תוכן