עריכה לשונית מקפידה על סדרי נושא ונשוא לפי זמנים ומתאימה אותם לטקסט - למטרותיו ולאופיו. פעמים רבות עריכה לשונית של כתב יד, מאמר עיתונאי או מאמר שיווקי, מחייבת חריגה מהסדר הבסיסי. עריכה לשונית של כתב יד ספרותי, למשל, הופכת את סדרי הנושא והנשוא, מדגישה פעולות ויוצרת עניין אצל הקורא.
סדר המילים הבסיסי
משפטים בזמן הווה (בינוני) הנושא קודם לנשוא ובזמנים עבר ועתיד הסדר הפוך - הנשוא קודם לנושא. דוגמאות מן המקרא:
הווה: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ" (דברים כו, א).
עבר ועתיד: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא ה' אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ (בראשית, א').
משלימים
ייכתבו בתחילתם של משפטים בעבר ובעתיד ולאחריהם יבוא הנשוא:
אתמול חגגה רונית יום הולדתה.
מחר תיפתח החנות.
תחילה ננקה את הבית.
בראש פינה נפתחה גלריה.
עריכה לשונית המקפידה על סדר מילים בסיסי מחדדת את הכתוב והופכת אותו בהיר ונהיר לקוראים. אבל בחיי היום-יום לא נאמר: 'הלך אבא לקנות מכונית' או 'הלכה רונית לקנות לחם'.
עריכה לשונית שנועדה להדגיש
הקדמת הנשוא לנושא מדגישה את המשפט, תורמת לקצבו ומושכת את תשומת לה הקורא למתואר בו.
סגנון כתיבה זה רווח אצל עגנון:
בימים ההם חלה אבי ויבוא גוטליב לשאול לשלומו (בדמי ימיה,1959, עמ' לג).
עייף וחיוור עמד הירשל תחת חופתו (סיפור פשוט, 1959, עמ' קנא).
ראה הרוכל שאין דעתה של האדונית לספר במעשי בעלה (האדונית והרוכל, 1964, עמ' 94)
נירית צארום – כותבת ועורכת
niritext.com