ז'ול וז'ים – קת – חירות

עודכן ב: 8 אוג 2019

חיוכה ריחף לו, רב-עוצמה, חיוך נעורים תאו נשיקות – וגם דם, אולי.

הם דיברו בה רק למחרת היום. כלום נתקלו אי-פעם בחיוך זה? – מעולם לא.

מה יעשו אם ייתקלו בו ביום מן הימים? – ילכו אחריו.

אלברט המשיך במסעיו. זול וז'ים חזרו לפאריס בתחושה של התגלות, מאמינים כי אלוהים נמצא בהישג ידו של האדם.

אנרי-פייר רושה, 1980. ז'ול וז'ים עמ' 52


ספריות מבולגנות כמו סוגים אחרים של בלגן מספקות תובנות ישנות ומאירות עיניים. לעיתים לוקחות אותי למסעות בזמן. כך היה כששלפתי במקרה את ז'ול וז'ים מהספרייה שלי. שנים רבות לא קראתי בו, אבל לא במקרה הוא אחד מהספרים שנמצא עד היום בספרייה שלי.


עלילתו של הרומן מבוססת על משולש אוהבים שהתרחש במציאות. אנרי פייר רושה, מחברו, היה אחת מצלעותיו. הוא יצא לאור בצרפת בשנת 1953, בישראל בהוצאת כתר בשנת 1980 ובהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 2010 בשם ז'יל וז'ים. העותק המצהיב שבידי הוא מן המהדורה הראשונה שיצאה בשנת 1980. אלמלא היו דפיו הראשונים מוחתמים בחותמת ספריית התיכון האקסטרני "מישלב", לא הייתי זוכרת כיצד הגיע אלי.


קראתי אותו לראשונה בגיל שש-עשרה ובאותו גיל צפיתי בסינמטק הישן ששכן אז בבית מפעל-הפיס, בסרט שנעשה על פיו ונקרא בעברית משום מה ז'יל וז'ים. ביים את הסרט פראנסואה טריפו, מגדולי בימאי הגל החדש בצרפת, והוא יצא אל האקרנים בשנת 1962 בכיכובה של ז'אן מורו היפה והבלתי נשכחת בתפקיד קתרין ובקיצור קת.



קת היפה האכזרית אך גם טובת הלב, פועלת מתוך היגיון פנימי אישי שאינו מתיישב עם שום כלל מכללי החברה ולכן היא נתפסת כקפריזית. ז'ול וז'ים מוקסמים ממנה ומחיוכה הארכאי והולכים שבי אחריה. אולי משום שביחס למציאות האובייקטיבית והאבסורדית שבה מתרחשת עלילת הרומן, עולמה של קת הוא תקין להפליא. במלחמת העולם הראשונה ממלאים ז'ול האוסטרי וז'ים הצרפתי את חובתם האזרחית, מתגייסים לצבא ונאלצים להילחם אחד נגד השני. במקביל הם מנהלים חליפת מכתבים דרך מדינות ניטרליות עד לפגישתם בתום המלחמה. בפגישה זו מתממשת אהבתם של ז'ים וקת בברכתו של ז'ול, חברו הטוב של ז'ים ובעלה של קת.


צפיתי בסרט וקראתי את הספר בשנות השמונים של המאה הקודמת. בניגוד לשנות האלפיים, החיבור אל העולם הגדול לא נעשה בלחיצת כפתור מהבית וגם דרש כיתות רגליים לספריות ציבוריות, למוזיאונים, לסינימטק שבבית מפעל-הפיס, לקולנוע פריז ולפעמים גם למועדון הפינגווין. מכל המקומות האלה הייתי חוזרת זרה מעט לסביבתי, פחות מובנת לה ומאושרת יותר. הייתה זו חירות אינדיבידואלית טהורה, חפה מכל היבט חברתי וקשר אל המציאות ה"אובייקטיבית".


חירות אמיתית היא תמיד עניין אישי. כל הנשים של ז'ול וז'ים ידעו זאת: לוסי היפהפיה הגותית, גרטרוד הספורטאית בעלת היופי היווני, מגדה המוזיקאית המחוננת, אודיל הנערה מהצפון ובראשן קת שניחנה בחיוכה של האלילה מן האי. הן לא נלחמו על מקומן אלא חיו בדרכן. חירותן הייתה עובדה מובנת מאליה ומכאן המסתורין שאפף אותן, היופי והכוח.


השנים עברו ובינתיים קראתי ספרות גדולה יותר ומחכימה, אך היא לא עזרה לי במאום כשכל ספינותי טבעו. הייתה זו קת שהזכירה לי איך לבנות צי חדש מחומרים חזקים ועמידים יותר, שיחליק על פני המים ולא ישקע עוד במצולות.




על הסיפור האמיתי שעליו מבוסס ז'ול וז'ים קראו כאן

על הסרט והתרגום החדש ז'יל וז'ים מאת מנחם כרמי קראו כאן

על פרנסואה טריפו קראו כאן

על מועדון הפינגווין של שנות ה-80 קראו כאן


#ז׳יל_ז׳ים

#ז׳ול_וז׳ים

#ספר

#קולנוע

#נשים

#חירות

נירית צארום – כותבת ועורכת

niritext.com

0 צפיות
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • Google+ Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • LinkedIn Social Icon

| יצירת קשר: nirit310@gmail.com  | טל׳: 055-8822-045

niritext | עריכה לשונית | כתיבת תוכן