הוסטל תרמילאים בגיל חמישים וקצת

עודכן ב: 11 דצמ 2019

אם אתן רוצות לכתוב סיפור או רומן, אם אתן מחפשות דמויות מעניינות השהייה בהוסטל תספק לכן השראה. יתרה מכך היא תוכיח לכן, שתופעות גיל המעבר, כגון נדודי שינה וגלי חום, דיכדוך וירידת הליבידו הן במידה רבה מאוד גם תופעות נפשיות פסיכולוגיות. כשאתן נוסעות לחו״ל לונו בהוסטל תרמילאים או כמו שכותבים בעברית תקנית אכסניה.



באיזה חדר ללון?

אל תלונו בחדר פרטי נוח, שתוכלו לנוח בו בסוף היום ולכתוב למכריכן בפייסבוק ולשתף אותם בחוויות היום. לונו בחדר משותף, כן, זה עם המיטות קומותיים שהתאורה בו כל כך עמומה, שלא תצליחו להתאפר בו ואין מה לדבר על כתיבה לחברים שלכם בסמארטפון או קריאה. תתקלחו בחדר מקלחות משותף ותחוו חוסר הנוחות מסוים בשל תאי המקלחת הצרים והתור הארוך של המטיילים המחכים למקלחת. שגרת הבוקר שלכן תתקצר במידה שאתן לא מדמיינות לעצמכן שהיא אפשרית.


למה לסבול?

התנאים בהוסטל יהפכו את כל הפעולות האוטומטיות הימיומיות שלכן בלתי אפשריות. בכל בוקר תתעוררו כשבמיטה מעליכם ובמיטות הקומותיים לצדכם שרועים זרים – גברים ונשים בגילים שונים מרחבי העולם. לא תדעו איך יתחיל היום שלכן ואיך הוא ייגמר. לא חשוב כמה פעמים תנסו לתכנן אותו, תמיד תגלו עוד מקום שכדאי לנסוע אליו, עוד אדם מעניין להעביר איתו מספר שעות, עוד סיור עם מטיילים נוספים מההוסטל, שאפשר להצטרף אליו וכו׳. השהות עם אנשים 24/7, תכריח אתכן לתקשר עם אנשים מכל העולם, גם לשבור את השיניים באנגלית או בשפה שאתם יודעים לומר בה אך מספר מילים. מהר מאוד תגלו שהשפה הדבורה אינה חשובה, אלא החיוך שלכם, שפת הגוף ויצר החיים הבוער בכם.


תקשורת ישירה פתוחה

אם יצאתן לטייל לבד, התקשורת שתקיימו עם מטיילים ומטיילות בהוסטל תהיה שונה בתכלית מזאת שאתם מקיימים בחיי היום-יום שלכן עם בני משפחותיכן, עם חבריכן, עם עמיתיכן לעבודה. אופייה של התקשורת הזאת יהיה שונה לא רק משום שאתן זרות, אלא משום שהקשרים שתיצרו הם זמניים מאוד – לא בטוח שתתראו מחר או אפילו בעוד מספר שעות. הזמניות תשחרר אותך ואת האחרים מעכבות, היא תביא לכך שתשוחחו שיחות ישירות פתוחות. אין צורך במסכות והגיל אינו רלוונטי, הרי רוב הסיכויים שלא תתראו עוד.


אם כתיבה של רומן או סיפור מעניינת אתכן, תמצאו מגוון של אנשים שיכול לתת לכן השראה לעיצוב דמויות שתוכלו לכתוב עליהן; תפגשו אנשים מסוגים שונים: תרמילאים נצחיים שטיולים הם צורת החיים שלהם, מטיילים שלקחו פסק זמן של מספר ימים מהחיים המסודרים הבורגניים. יהיו כאלה שיהיה נעים להעביר איתם שעה או יותר באזור המשותף בהוסטל, יהיו שיאמרו לכן דברים שאיש לא אמר לכם או יגלו לכן דברים שהם בקושי מסוגלים לספר לעצמם. זה יהיה אינטנסיבי ומתיש לעיתים אבל גם מרתק.


הכול צפוי

אחת הבעיות הגדולות של גיל חמישים היא שהכול צפוי. לרוב אנחנו יודעות איך יראה היום שלנו, מה נעשה בו, מה נאכל, את מי נפגוש ועוד. בדרך כלל נעשה היום בדיוק מה שעשינו אתמול, נקרא את אותם עיתונים, נאכל אוכל שכבר אכלנו ונמשיך לאכול, נכתוב, נפגש ונדבר עם אנשים שאנחנו מכירות והם מכירים אותנו. איש לא יפריע את שגרת היום שלנו, את שגרת החיים שבנינו, איש לא יוציא אותנו מאזור הנוחות שעמלנו עליו כל כך וביקשנו להגיע אליו. אבל בחלוף הזמן הוא ממית!


הרשות נתונה

לפני מספר ימים חזרתי מטיול שערכתי לבדי בפורטו. לנתי חמישה לילות בהוסטל של תרמילאים ומאז נעלמו נדודי השינה, תדירות גלי החום ירדה ואני יפה גם ללא איפור. בחמישה לילות פגשתי בהוסטל אנשים רבים מרחבי בעולם: מגרמניה ומספרד, מאנגליה ומצרפת, מארצות הברית ומקנדה, מסין ומדרום קוריאה, ממרוקו, ומצ׳ילה, מברזיל ומארגנטינה. עם אחת מהנשים שהכרתי בהוסטל, צ׳יליאנית, אני בקשר דרך הפייסבוק, היא ממשיכה לטייל ואנו כותבות זו לזו. אני עדיין מעבדת את החוויות שכמותן היו לי בגיל צעיר יותר, לפני שנים רבות, לפני שהיה לי מושג מי אני, מה מתאים לי, מה אני אוהבת. חוסר הידיעה והרצון לגלות ולהבין את עצמי הביא אותי באותן שנים לסיטואציות שונות, חלקן מהנות יותר חלקן מהנות פחות. אבל אלה החיים כפי שהם באמת, דבר אינו מובן מאליו.





7 צפיות
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon
  • Google+ Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • LinkedIn Social Icon

| יצירת קשר: nirit310@gmail.com  | טל׳: 055-8822-045

niritext | עריכה לשונית | כתיבת תוכן